מה הן הפרעות אכילה?

הפרעות אכילה הן קבוצת הפרעות נפשיות, המופיעות בסיווג ספר האבחנות הפסיכיאטרי (DSM-5). המכנה המשותף להפרעות האכילה לסוגיהן הוא העיסוק המוגבר באכילה וגוף, באופן שפוגע בתפקוד היומיומי. הפרעות אלו מתאפיינות בנזקים גופניים קשים, עד כדי סיכון חיים, והן כרוכות בפגיעה גם בתפקודים רבים נוספים (כמו עיוות בתפיסת הגוף, פגיעה בערך העצמי, שינויים במצב הרוח, דיכאון, חרדה, וירידה בתפקוד הבינאישי, האקדמי, התעסוקתי והחברתי).

על-פי רוב, ההפרעה מתפרצת בגיל ההתבגרות, אולם יש עדויות להתפרצויות גם בגילאים צעירים (יסודי) או בגילאים בוגרים. משך הטיפול וההחלמה הינו ממושך ויכול להגיע גם למספר שנים, ובשל מורכבות המצב נדרשת עבודה טיפולית בצוות רב מקצועי מיומן המספק טיפול נפשי, תזונתי ומעקב פסיכיאטרי ורפואי. כ-50% מחלימות/ים באופן מלא, כ-30% יישארו עם סימפטומים במידה מסוימת והשאר עלולות/ים לפתח מהלך מחלה ממושך בו הביטוי הסימפטומטי נותר חריף בעוצמתו ולגרום לנזקים חמורים ביותר ואף למוות.

על פי ספר האבחנות הפסיכיאטרי (DSM-5) קיימים חמישה סיווגים שונים של הפרעות אכילה – אנורקסיה נרבוזה, בולימיה נרבוזה, הפרעת אכילה התקפית/כפייתית (BED), הפרעת אכילה/האכלה בררנית/נמנעת (ARFID) והפרעת אכילה ׳המסווגת אחרת' (Other Specified Feeding or Eating Disorder).

אנורקסיה נרבוזה

הפרעה זו מאופיינת בצמצום אכילה ניכר הגורם לירידה משמעותית במשקל, חרדה מפני עליה במשקל או התנהגות המובילה לכך לצד אי הכרה בחומרת המצב ועיוות בתפיסת הגוף. הפרעה זו נחלקת לשני תתי סוג: סוג מצמצם המתאפיין בצמצום אכילה עם או בלי פעילות גופנית אינטנסיבית, וסוג מטהר המתאפיין בצמצום אכילה לצד פעולות שמטרתן להיפטר מהמזון כמו הקאות יזומות, שימוש בחומרים וכו'). הלוקות בהפרעה חרדות מאוד מהשמנה ונוטות לחוש בעודף משקל למרות היותן בתת-משקל. מבין כל המחלות הפסיכיאטריות, אנורקסיה נחשבת לקטלנית ביותר ושיעור התמותה בה עומד על 8%-20%.

בולמיה נרבוזה

הפרעת אכילה המאופיינת בהתקפי אכילה של כמויות מזון גדולות מאוד בזמן קצר, המלווים בפעולות מפצות שנועדו להפטר מהמזון שנאכל (הקאות יזומות, צומות ממושכים, שימוש בחומרים, פעילות גופנית אינטנסיבית וכו'). בשונה מאנורקסיה, בבולימיה משקל הגוף לא משתנה כמעט, והוא לרוב תקין או גבוה.

הפרעת אכילה התקפית/כפייתית (BED)

הפרעה אשר מתאפיינת בהתקפי אכילה של כמויות מזון גדולות מאד בזמן קצר ללא פעולות מפצות כלשהן. לכן, המתמודדות/ים עם הפרעה זו נוטות/ים במשקל גוף גבוה.

הפרעת אכילה/האכלה בררנית/נמנעת (ARFID)

היא הפרעה המתבטאת באכילה מועטה ו/או בררנית מאד שתוצאתה חוסר יכולת להשלים את הצרכים התזונתיים של הגוף עד כדי פגיעה תפקודית משמעותית. הפרעה זו מתאפיינת בחרדה גבוהה אך ללא הפרעה בדימוי הגוף. 

הפרעת אכילה ׳המסווגת אחרת' (Other Specified Feeding or Eating Disorder)

סל אבחנות הבא לאפיין כל מופע של הפרעת אכילה שלא עונה על מלוא הקריטריונים מבחינת תדירות וזמן. אנורקסיה לא טיפוסית (Atypical Anorexia Nervosa) היא אנורקסיה שיש נטיה לפספס אותה, ולכן קריטית האבחנה הקלינית. מדובר במצב בו כל הקריטריונים האבחנתיים שעונים על אנורקסיה מתקיימים מלבד קריטריון המשקל (כלומר, אבחנה זו תינתן כשהמשקל יכול להיות תקין ואף עודף). אבחנה שגויה במצב כזה עלולה לסכן חיים גם כשהאדם במשקל תקין/עודף ולהוביל בסופו של דבר לאנורקסיה נרבוזה.

חשוב לדעת כי האבחנה ׳הפרעת אכילה שאינה ספציפית׳ (Unspecified Feeding or Eating Disorder) קיימת גם היא ובדומה ל׳הפרעת אכילה המסווגת אחרת׳ מאפיינת מצב בו קיימים סימפטומים שאינם עונים על הקריטריונים האבחנתיים במלואם, לצד מצוקה ופגיעה תפקודית. היא ניתנת לרוב כשהגורם הרפואי/טיפולי מעדיף שלא לתת אבחנה קלינית ספציפית (למשל, חדר מיון או רופא/ת משפחה).