הטיפול בנזעי חשמל ניתן לאנשים במצבי דיכאון, אשר מוגדר עמיד לטיפול תרופתי בלפחות 3 תרופות נוגדות דיכאון. טיפול זה יעיל גם במצבי מאניה ובחלק קטן מהחולים בסכיזופרניה.

 
טרם הטיפול בנזע חשמלי מתבצעת הכנת המטופל. ההכנה כוללת בדיקת פסיכיאטר אשר ממליץ על הטיפול, ולאחר מכן בדיקת רופא פנימי (כולל בדיקות דם, תרשים ECG ובדיקה גופנית) אשר שולל גורמי סיכון להרדמה ולטיפול. בשלב הבא עוברים כלל הממצאים וההמלצות לידי מנהל המחלקה אשר חווה דעתו ומאשר את ההצדקה לטיפול. לבסוף, מועברות המלצות הרופאים האמורים לאישורו הסופי של מנהל בית החולים וכן לבדיקת מרדים לפני ההרדמה.

 
בערב שלפני הטיפול ולפני ההרדמה על המטופל להיות בצום (6 שעות), בדרך כלל מחצות הלילה עד הבוקר. המטופל יכול להגיע מהבית או מהמחלקה למכון ה-ECT , חדר מיוחד המותאם לטיפול. טרם הטיפול, מוחדר לווריד המטופל עירוי למתן תרופות, והמטופל מחובר למכשיר הרושם את גלי מוחו. לאחר ההרדמה, פסיכיאטר אחראי ומנוסה מעביר זרם חשמלי קצר למוח באמצעות אלקטרודות המוצמדות לרקות על ידי מדבקות ייעודיות.

העברת הזרם החשמלי (הגירוי למוח), יכולה להתבצע הן באופן חד קוטבי, בו מניחים אלקטרודה אחת באזור אונה שמאלית ושניה באמצע קידמת הראש, והן באופן דו קוטבי, מעל שתי הרקות. הטיפול הדו קוטבי יעיל יותר, אך כרוך גם ביותר תופעות לוואי קוגניטיביות. לכן, לרוב יתחיל הטיפול בגירוי חד קוטבי, ויוחלף בגירוי דו קוטבי רק במקרים שהמטופל לא הגיב לשיטה הראשונה.

 
תופעת הלוואי העיקרית והקשה של הטיפול היא פגיעה בזיכרון, המתבטאת  בשכחה של אירועים בפרק זמן קצר, הקרובים לזמן הטיפול עצמו. ברוב המכריע של המקרים לא תהיה פגיעה ארוכת טווח בזיכרון או ביכולות קוגניטיביות אחרות.

בדרך כלל ניתן הטיפול שלוש פעמים בשבוע, בימי א', ג' ו-ה' ובממוצע ניתנים 8-12 טיפולים.

 
לאחר הטיפול מועבר המטופל לחדר התאוששות סמוך, ונמצא כל העת תחת השגחת אחות מיומנת בתחום, עד להתעוררותו המוחלטת מההרדמה. רק לאחר בדיקה על ידי רופא, מוחזר המטופל למחלקתו או משוחרר לביתו (במקרה שמדובר במטופל באשפוז יום או מטופל מרפאתי).