כאשר מדברים על קשיי שינה כרוניים ניתן לומר כי אלו מתעצמים נוכח התגברות התסכול והעייפות המתמדת המתלווים למחסור בשינה. כך עלול להיווצר מעגל - בו המחסור בשינה מגביר את המצוקה הנפשית, שמגבירה את הקושי לישון. במקרים בהם נמשך מצב זה תקופה ארוכה, האדם עלול לעבור תהליך של התניה, בו הוא "לומד" לא לישון, וחש במצוקה ועוררות מוגברת ככל שמתקרב מועד שנת הלילה.

בעבר הסברה הרווחת הייתה כי השינה חיונית לצורך מנוחה בלבד, עם השנים התברר כי לשינה השפעה רבה על בריאותינו, על רמת תפקודינו ועל יכולתנו ללמוד ולזכור דברים. בעשור אחרון אף פורסמו מספר מחקרים בעולם אשר הדגימו את משמעות הנזק שנגרם כתוצאה מהפרעות שינה, כלומר שינה לא מספקת, הן מבחינת אורכה והן מבחינת איכותה; בתחום הגופני - עשויות להיגרם בעיות במערכות גוף שונות: במערכת האנדוקרינית, במערכת הלבבית ובאחרות. נמצא קשר בין נדודי שינה לעליה בלחץ דם, לעליה במשקל, לנטייה לפתח סכרת וכדומה. זאת ועוד, חוסר שינה גורם להורדת סף הרגישות הגופנית ובעקבות כך להעצמה של כאבים ותחושות לא נעימות אחרות. בנוסף, מביא להחלשת המערכת החיסונית של הגוף וליכולת של הגוף להתמודד עם מחלות הן מבחינת עמידות והן מבחינת קצב ההחלמה. ולבסוף, מבוגרים שסובלים מבעיות שינה חשופים יותר לנפילות.

בתחום הנפשי - מחקרים הוכיחו קשר מובהק בין חוסר שינה למצבי דיכאון וחרדה. נמצא כי אדם אשר אינו ישן טוב בלילות נוטה לפתח מצבים של דיכאון וחרדה פי שניים או שלושה יותר, בהשוואה לאנשים שישנים שינה טובה ומלאה. מצבי חוסר שינה ידועים כאחד הסימפטומים הראשונים של דיכאון כאשר נוכחות של חוסר שינה מקשה על ההתמודדות העצמית ועל הטיפול בדיכאון. זאת ועוד, סיכוייו של אדם שהתגבר על דיכאון אך עדיין סובל מהפרעות שינה לחזור למצב דכאוני גבוהים באופן משמעותי מאדם שאינו סובל מהפרעה זו.
היעדר שינה מהווה אף בעיה בטיחותית – העייפות והירידה בריכוז כתוצאה מהפרעת השינה, הינן בין הגורמים העיקריים לתאונות דרכים ולתאונות עבודה.